החלטה בתיק ת"א 33047-08-10

ב"כ הצדדים הסכימו כי החלטה בשאלת האחריות בלבד תינתן לפי סיכומים בכתב ובהסתמך על כתבי הטענות, על נספחיהם, על חומר החקירה בתיק המשטרה, על פרוטוקול הדיונים בתיק הפלילי הרלבנטי לאירוע נשוא התביעה, על תצהירי התובעים, על נספחיהם, ועל תצהירי הנתבעים שיוגשו, אם כי רשאים אלה שלא להגיש תצהירי עדות ראשית ולהסתפק בהודעותיהם במשטרה.

טיעוני התובעים

לטענת התובעים, ביום 09.06.06, בעכו העתיקה, במכולת שבבעלות התובע מס' 1 ( להלן - " המכולת" ), הם הותקפו ע"י הנתבעים, שהתנפלו עליהם, בעטו בהם והיכו אותם באכזריות, כאשר הנתבע מס' 1 שלף סכין וניסה לפצוע באמצעותה את התובע מס' 3, תוך שהוא צועק כי יהרוג אותו, זאת, בנוכחות שוטרים אשר הוזעקו למקום והפרידו בין הצדדים ומנעו מנתבע מס' 1 לפגוע בתובע מס' 3. עוד נטען כי הנתבע מס' 2 רץ לעבר התובע מס' 1 כשהוא מחזיק מברג, במטרה לדקור אותו, אך הוא זרק את המברג לאחר שהשוטרים הורו לעשות כן. לטענת התובעים, במהלך האירוע גרמו הנתבעים, ביחד ולחוד, להיזק בזדון ושלא כדין לרכוש התובע 1, כאשר נפצו טלפון מטבעות במקום, שברו דלתות זכוכית וציוד שהיה מצוי במכולת והשליכו מוצרים על הרצפה, כמפורט בחוות דעת השמאי מטעמם. לטענתם, במעשי הנתבעים יש משום הפרה חמורה של זכות היסוד של התובעים לכבודם ולשלמות גופם ורכושם, וכן הפרו חובה חקוקה, כאמור בסעיף 23 לפקודת הנזיקין, והסיגו גבול במיטלטלין, כאמור בסעיף 31ב לפקודה. עוד נטען כי בעקבות מעשה התקיפה, נגרמו לתובעים מס'  1 ו- 2 נזקי גוף, כאשר התובע מס' 1 סבל מפגיעות בצוואר, בגב וביד ימין, והוא נזקק לטיפולים רפואיים, והתובעת מס' 2 סבלה, בין היתר, מפצע בכף רגל ימין, נפיחות ורגישות למישוש בבוהן כף רגל ימין וטופלה על ידי חיטוי, חבישה ותפירה של הפצעים. עוד טוענים התובעים, בסיכומיהם בכתב, כי על בית המשפט לתת משקל לכך שהנתבעים בחרו שלא להגיש תצהירי עדות ראשית.

טיעוני הנתבעים

לטענת הנתבעים, טענות התובעים הינן עלילת שווא, שכן, התובעים הם אלו שאחראים למקרה והפרו הפרה בוטה את החובות החקוקות בנוגע לשמירה על כבודם של הנתבעים, כאשר החלו במסע התנכלויות, הצקות, איומים, התגרויות והטרדות כלפיהם. לטענתם, התובע מס' 1 פנה אל הנתבע מס' 2 באיומים ושלף לעברו רובה ים כדי להפחידו. לפי הנתבעים, יש לתת משקל ניכר לביטול כתבי האישום שהוגשו כנגד הנתבעים, בעקבות האירוע, דבר המלמד כי המאשימה, בהליך שם, מצאה את עדויות התובעים לא מהימנות, ומשכך, היא הסכימה לביטול כתבי האישום כנגד הנתבעים, כאשר ביטול זה של כתב האישום לא היה במסגרת הסדר טיעון, כלל. לטענת הנתבעים, עדויותיהם של התובעים בבית המשפט, במסגרת ההליך הפלילי, חשפו סתירות היורדות לשורשו של עניין ומהן עלה כי האחריות לאירוע מוטלת על התובעים אשר גרמו לקטטה, תקפו את הנתבעים, איימו עליהם, זרקו עליהם חפצים ומוצרים וגרמו לנזק במכולת.  

דיון והכרעה

התובע מס' 1 ציין בתצהירו כי, ביום 9/6/06, בשעה 13:00 לערך, עת התקין מזגן במכולת, הודיעה לו ארוסתו, היא התובעת מס' 2, שעמדה בכניסה למכולת, כי הנתבע מס' 1, מר הישאם קבאני, מצלם את המכולת וגם אותה, אז ביקש התובע 1 מהנתבע 1 להתרחק מהמקום. כעבור מספר דקות, לאחר שהנתבע מס' 1 עזב את המקום, הגיע לשם הנתבע מס' 2, מר ח'מיס, והחל לצלם את המכולת,  ומשביקשה ממנו התובעת מס' 2 להתרחק מהמקום החל לקלל אותה, ומשביקשו התובע 1 להפסיק לצלם את המכולת, החל לקלל גם אותו, שלף סכין והתקדם לעברו, אז התקשרה התובעת מס' 2 למשטרה. בשלב זה נכנס הנתבע מס' 2 לתוך המכולת והחל תוקף את התובע מס' 1, הפילו ארצה וגרם לו חבלות, ובהמשך נכנסו למכולת גם הנתבעות מס' 3 ו- 4 ותקפו את התובעים 1 ו- 2, הפילו חפצים שהיו על המדפים ושברו את דלת הכניסה ואת חלונות הראווה של המכולת, והנתבעת מס' 4 הפילה את הטלפון הציבורי שבמכולת ושברה אותו וכן שברה את דלתות ההזזה. לפי התובע מס' 1,  במהלך האירוע הגיעו למקום שני השוטרים אלירן אברגיל וברוש סאסו, ולאחר שאלה הפרידו בין הצדדים, הגיע למקום עיד קבאני, התובע מס' 3, והנתבע מס' 1 הניף סכין ורץ לכיוון התובע 3 תוך שהוא צועק כי יהרוג אותו, אך השוטרים תפסו אותו והוציאו מידו את הסכין, וח'מיס, הנתבע מס' 2, רץ לכיוון התובע מס' 1 כשהיא מחזיק במברג, במטרה לדקור אותו, אך הוא זרק את המברג לאחר שהשוטרים הורו לו לעשות כן ( סעיף 13 לתצהיר ). התובע מס' 1 ציין עוד כי השוטר אלמנך גטנט, שהגיע אף הוא למקום, צילם את הנזקים שגרמו הנתבעים במכולת ( סעיף 14 לתצהיר ). התובע מס' 1 ציין עוד כי עקב מעשיהם של הנתבעים הוא והתובעת מס' 2 נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי.

בחקירתו במשטרה מיום 9/6/06 ציין התובע מס' 1 כי, בתאריך זה, בהיותו יחד עם התובעת מס' 2 במכולת, הגיע הנתבע מס' 1 והחל לצלם את המכולת מקרוב, ולאחר שזה עזב, הגיע בנו, הוא הנתבע מס' 2, שהחל לצלם את המכולת, ומשביקשה ממנו התובעת מס' 2 שלא יצלם את המכולת, החל לקלל אותה, ומשפנה אליו התובע מס' 1, שלף הנתבע מס' 2 סכין והנתבעות מס' 3 - 4 החלו להשליך ארצה ציוד במכולת ושברו טלפון ציבורי שהונח שם, והנתבע מס' 2 ניגש לכיוון התובע מס' 1 במטרה לדקור אותו באמצעות סכין שהחזיק, אך התובע מס' 1 ברח מפניו הנתבע מס' 2 נתן לו מנכות והפילו ארצה. התובע מס' 1 מציין עוד כי בשלב זה השוטר אלירן אברגיל, שהיה מחוץ למכולת, ראה את אשר אירע בתוך המכולת ( עמוד 2 שורה 34-35 להודעה הנ"ל ), ובהמשך הגיע למקום הנתבע מס' 1 ושלף סכין לעבר אחיו של התובע מס' 1, התובע מס' 3, אך השוטרים הפרידו בין השניים.

התיאור שציין התובע מס' 1 בתצהירו הנ"ל עולה בקנה אחד עם גרסתו בחקירתו במשטרה, ולא מצאתי כי התגלו סתירות של ממש בין השתיים.

בעדותו בבית המשפט, במסגרת הדיון המאוחד בתיק ת"פ 3433/06 ותיק ת"פ 1609/07, ציין התובע מס' 1 תיאור זהה לזה שמסר בחקירתו הנ"ל במשטרה ובתצהירו לעיל ( עמודים 15-16 לפרוטוקול ישיבת יום 1/9/08 ), תוך שהוא מתאר, בין היתר, כי תחילה שלף הנתבע מס' 2 סכין ובא לעברו ותקף אותו בבעיטות ובמכות, ולאחר מכן הגיע למקום הנתבע מס' 1 ושלף סכין במטרה לדקור את התובע מס' 3. במסגרת חקירתו הנגדית של התובע מס' 1, במסגרת עדותו בתיקים הפליליים הנ"ל, ציין ב"כ הנאשמים שם כי התובעת מס' 2 אמרה כי הנתבע מס' 1 נכנס לבית והביא סכין, זאת, לעומת עדותו התובע מס' 1, לפיה, נתבע מס' 1 שלף סכין שנשא על גופו. בתגובה לטענה זו של ב"כ הנאשמים, העיד התובע מס' 1 כי הוא אינו זוכר מה היה לעניין זה ( עמוד 19 לפרוטוקול ). לא מצאתי בפרט זה מהותי וכי המדובר בסתירה יסודית בין גרסת התובע מס' 1 לבין גרסתה של התובעת מס' 2. עדויות התובעים, לפיהן, הנתבע מס' 1 החזיק בסכין, נתמכת בעדויות השוטרים וכן בכך שאותה סכין נתפסה, בסופו של יום ובמהלך האירוע עצמו, על ידי השוטרים, שהוציאו אותה מידו של הנתבע מס' 1, כפי שיתואר בהמשך החלטה זו.

עדותו של התובע מס' 1, תצהירו וכן הודעתו במשטרה נתמכים, בין היתר, בתיעוד הרפואי מיום 9/6/06 ( נספח ה לתצהיר התובע ), לפיו, אובחנו אצלו חבלות של שפשופים ונפיחות בכף יד ימין. יש לציין כי מסמך רפואי זה נערך בשעה 16:03, היינו, בחלוף שעות בודדות משעת האירוע. יש בממצאים רפואיים אלה וכן בסמיכות הזמנים בין שעת האירוע לבין שעת הבדיקה הרפואית, כדי לחזק את גרסת התובע מס' 1, לפיה, הוא נפל קורבן למעשה תקיפה של הנתבעים.

התובעת מס' 2, גב' רשא קבאני, ציינה, בתצהיר העדות הראשית מטעמה, כי במועד הרלבנטי, בהיותה במכולת, יחד עם התובע מס' 1, הבחינה בנתבע מס' 1 מצלם מקרוב אותה ואת המכולת, ולאחר שעזב את המקום הגיע לשם בנו, הנתבע מס' 2, והחל מתקרב למכולת כשהוא מצלם אותה, ומשביקשה ממנו להפסיק לצלם, החל לקלל אותה ואת התובע מס' 1, שלף סכין ובא לכיוון המכולת, והיא התקשרה למשטרה ( סעיף 6 לתצהיר ). הנתבע מס' 2 נכנס לתוך המכולת והחל תוקף אותה ואת התובע מס' 1, הפיל את התובע 1 ארצה וגרם לו חבלות, ובהמשך נכנסו פנימה הנתבעות מס' 3 ו- 4 ותקפו אותם והשליכו מוצרים על הרצפה, והנתבעת מס' 4 הפילה ושברה טלפון ציבורי ושלוש דלתות זכוכית. התובעת מס' 2 ציינה עוד כי במהלך האירוע הגיעו למקום השוטרים  אלירן אברגיל וברוש סאסו, והפרידו בין הצדדים ( סעיף 10 לתצהיר ), ובנוכחותם המשיכו הנתבעים מס' 2, 3 ו- 4 לקלל את התובעים מס' 1 ו- 2, ובשלב זה הגיע אביה של התובעת מס' 2 ופינה אותה לטיפול רפואי. התיאור הנ"ל של התובעת מס' 2 תומך בגרסתו של התובע מס' 1 כפי שציין בתצהירו. התובעת מס' 2 עזבה את המקום בסמוך לאחר הגעת השוטרים, ולכן, היא לא מסרה תיאור באשר לאירועים שהתרחשו במקום לאחר מכן, לרבות החזקת מברג על ידי הנתבע מס' 2  או הנפת הסכין על ידי הנתבע מס' 1 לעבר התובע מס' 3.

בהודעתה במשטרה מיום 9/6/06, שצורפה לתצהירה, ציינה התובעת מס' 2 כי במועד ובמקום הנ"ל היא הבחינה כי הנתבע מס' 2 מצלם את המכולת ואותה, ומשביקשוהו היא והתובע מס' 2 להפסיק לעשות כן, נכנס הנתבע מס' 2 לתוך הבית ויצא עם סכין, והנתבעת מס' 3 נכנסה לתוך המכולת והחלה להשליך ציוד על הרצפה, תקפה אותה וקיללה אותה, ולאחר מכן ראתה את הנתבע מס' 1 מחזיק סכין, תקפו אותם והיא נפלה ארצה והתעלפה, ואביה הגיע למקום ופינה אותה לטיפול רפואי. התובעת מס' 2 ציינה כי במהלך האירוע היא התקשרה למשטרה, והיא פונתה לטיפול רפואי לאחר שהמשטרה הגיעה למקום ( שורה 13 לעדות ).

בעדותה בבית המשפט מיום 1/9/08, במסגרת התיקים ת"פ 3433/06 ות"פ 1609/07, מסרה התובעת מס'  2 תיאור זה לתיאור שמסרה בתצהירה ובחקירתה במשטרה באשר לנסיבות האירוע ( עמוד 21 לפרוטוקול ), וציינה כי לאחר שהנתבע מס' 2 שלף סכין לעבר התובע מס' 1 הוא נכנס למכולת ותקף אותה ואת התובע מס' 1, והנתבעות מס' 3 ו- 4 גרמו נזק לרכוש במכולת, והיא והתובע מס' 1 הותקפו על ידי הנתבעים הנ"ל והיא התקשרה הן למשטרה והן לאחיו של התובע מס' 1, התובע מס' 3, והיא התעלפה ואביה פינה אותה לקבלת טיפול רפואי. אציין כי התובע מס' 3 ציין אף הוא, כפי שיפורט להלן, כי הוא הגיע למכולת לאחר שהתובעת מס' 2 התקשרה אליו ומסרה לו כי הנתבעים תוקפים אותה ואת התובע מס' 1. כמו כן, עיון בתיעוד הרפואי מיום 9/6/06 מגלה כי אובחנו אצל התובעת מס' 2 סימני חבלה, לרבות פצעים, סימני אודם ונפיחות ברגל. התיעוד  הרפואי הנ"ל ( נספח ב' 1 - 2 לתצהירה ), נערך בשעה 15:00 של יום האירוע, היינו, כשעתיים לאחר התרחשותו, ויש בסמיכות הזמנים ובממצאים הרפואיים הנ"ל כדי לתמוך ממשית בגרסת התובעים, לפיה, הם הותקפו על ידי הנתבעים. ב"כ הנאשמים, במסגרת ההליך הפלילי הנ"ל, ציין בפני התובעת מס' 2, בחקירתה הנגדית שם, כי היא לא ציינה בחקירתה במשטרה כי ראתה את הנתבע מס' 2 מחזיק סכין בידו. עיון בעדותה של התובעת מס' 2 במשטרה מגלה כי היא אכן ציינה כי ראתה את הנתבע מס' 2 מחזיק סכין במהלך האירוע, לאחר שיצא מביתו ( עמוד 1 שורות 7-8 לעדותה במשטרה ).

התובע מס' 3, מר עיד קבאני, ציין בתצהירו כי ביום 9/6/06, בשעה 13:00 לערך, התקשרה אליו התובעת מס' 2 ומסרה לו כי בני משפחת שמאלי תקפו אותה ואת אחיו וגרמו נזק למכולת, והוא הגיע למקום והבחין בתובעים מס' 1 ו- 2 חבולים וכי נזק רב נגרם למכולת ( סעיף 4 לתצהיר ), והנתבעים מס' 2, 3 ו- 4 המשיכו לקלל, גם בנוכחותו, את התובעים מס' 1 ו- 2, ולמקום הגיע גם הנתבע מס' 1, שהחל לקלל את כל התובעים ושלף סכין ורץ לכיוון התובע מס' 3 תוך שהוא צועק כי יהרוג אותו, אך השוטרים שהיו במקום תפסו אותו והוציאו מידו את הסכין ( סעיף 6 לתצהיר ). בהמשך, רץ הנתבע מס' 2 לעבר התובע מס' 1 כשהוא מניף מברג, במטרה לדקור אותו, אך הוא זרק את המברג, לאחר שהשוטרים הורו לו לעשות כן ( סעיף 7 לתצהיר ). התובע מס' 3 מציין כי השוטר אלימנך גטנט, צילם את הנזק שנגרם לרכוש שבמכולת.  עוד ציין כי אביה של התובעת מס' 2 פינה אותה לטיפול רפואי ( סעיף 12 לתצהיר ).

בחקירתו במשטרה מיום 9/6/06 ציין התובע מס' 3 תיאור דומה לזה שציין בתצהירו הנ"ל.

בעדותו בבית המשפט מיום 1/9/08, בתיקים המאוחדים ת"פ 3433/06 ו- 1609/07, העיד התובע מס'  3 כי לאחר שהוזעק על ידי התובעת מס' 2  הוא הגיע למכולת וראה את הנזק שנגרם לרכוש ופגש שם את בני משפחת שמאלי, אשר החלו לקלל אותו, והוא יחד עם התובעים מס' 1 ו- 2 נכנסו לתוך המכולת, ולפתע הוא הבחין בנתבע מס' 1 מחזיק בידו סכין והגיע עד למרחק של חצי מטר ממנו אך השוטרים תפסו אותו והפרידו ביניהם ( עמוד 11 לפרוטוקול ). עדותו זו של התובע מס' 3 עולה בקנה אחד עם גרסאות התובעים האחרים בתצהיריהם ובהודעותיהם במשטרה, ולא התגלו סתירות של ממש בין ראיות אלה. אציין כי עדותו זו של התובע מס' 3 נתמכה בעדויותיהם של השוטרים אלירן אברגיל וברוש סאסו, ובדו"חות הפעולה שערכו, כפי שיפורט בהמשך, וכן בממצאים שנתפסו על ידם במהלך האירוע, לרבות הסכין בה החזיק הנתבע מס' 1. אף שבהודעתו במשטרה של התובע מס' 3  צוין תחילה, בעמוד 1 לחקירתו, כי הנתבע מס' 2 החזיק סכין ולא הנתבע מס' 1, יחד עם זאת התובע מס' 3, בעדותו בבית המשפט ( עמוד 13 לפרוטוקול ), הסביר את פשר הדבר וכן ציין, בעמוד השני לחקירתו במשטרה, כי הנתבע מס' 1 הוא שהניף סכין לעברו, וכפי שציינתי, השוטרים הנ"ל העידו בבית המשפט וכן ציינו בדו"חות הפעולה מטעמם כי הם הבחינו בנתבע מס' 1 מחזיק סכין וכי השוטר אלירן אברגיל הוציא אותה מידו של זה, והסכין הוגשה כראיה במשפט הפלילי הנ"ל.